אנחנו חושבים שיש לנו שליטה על החיים אבל החיים מתעצבים להם לאט לאט בעזרת גורל.
סדר של נסיבות,החלטות וצרופי מקרים,הם אלו שמרכיבים את הגורל.
דברים לא מחוברים,פרטים מזעריים ובלתי צפויים.
זוהי מכונה מדוייקת ומתוחכמת שאוספת את כל החלקים.
אנחנו ישנים,אוהבים,שונאים,רוקדים או שרים אך אנחנו לא מודעים למה שהגורל קבע לנו.
אבל מי קובע את הגורל?אנחנו?אלוהים?אף אחד?או שאפילו הכל ביד המקרה?
אנחנו מרגישים שאנחנו קוסמים או מכשפים ומחשיבים את עצמנו לאלים,בעלי עוצמה ובלתי מנוצחים,
אבל אנחנו רק בובות בידיי הגורל.
במקום הכי פחות צפוי ובצורה שאי אפשר לדמיין,הכל מתרקם.
אנחנו מתקדמים בתמימות בעוד שהעלילה מסתבכת בצורה מסתורית.
לא אנחנו אלה שהולכים לקראת הגורל,אלא הגורל הוא זה שבא לחפש אותנו.
לא משנה כמה נברח,במוקדם או במאוחר, הוא ימצא אותנו.
הגורל מכניס מהפכים בהיסטוריה ללא הרף.
אך לגורל יש חולשות,כמו לכל גיבור על וכמו כל בנאדם.
החולשה שלו היא המעשים שלנו.
כמו שסתם אבן ירוקה ופשוטה יכול להחליט את סופרמן,ככה אנחנו מחלישים אותו.
הגורל הוא כמו טבח גדול,מערבב את החומרים ומכין המנה שיעד לנו.
הגורל הוא כמו שעון,אם נרוץ בכיוון הנגדי,אי אפשר לברוח.
הגורל הוא כמו אדן זקן ונבון,מיומן כמעט בכל הדברים.
הגורל הוא כמו אסתרטג,מזיז את הז'טונים ומפזר את כוחותיו בשדה הקרב ויודע מתי ואיך לתת את המכה המדיוקת.
הגורל הוא כמו תסריטאי,בונה ומסבך את העלילה בערמומיות,ממקם את הדמויות בדיוק מתי ואיפה שהן צריכות להיות.
או יותר נכון מתי ואיפה הוא רוצה שהן יהיו.
הגורל הוא כמו מהנדס,בונה מבנים גדולים וחמוש שבסבלנות אין סופית ובונה בעזרת התכונה הזאת ארמונות עצומים.
מקפיד על כל פרט ופועל בדייקנות.
אך הגורל בונה את הארמונות שלו בדרך ייחודית לו-קלפי שולחן.
מהלך אחד שגוי,אפילו קלף אחד שנשלף ! , והארמון מתמוטט.
המעשים וההחלטות הנכונות יכולות לשנות את הגורל או בסופו של דבר לבוא לקראתו
ומה שצריך לקרות,יקרה.
;){kind=link}